top of page
  • Writer's pictureHila Avital

ניו יורק שלא הכרתם

Updated: Feb 1, 2023

01.02.23

בעודי כותבת את הבלוג הקודם (https://www.ha-studio.co/post/) על עוצמתה ותפארתה של העיר ניו יורק, עולה בי זיכרון עז על כתיבת הסמינריון שלי בזמנים בהם הייתי סטודנטית בתואר לעיצוב פנים בבית הספר ל"עיצוב וחדשנות המכללה למנהל" (בו אני מלמדת כיום). נושא הסמינריון היה אדריכלות בראי הקולנוע בהנחייתו של האד' יפתח יששכרוב, ובו היינו צריכים לבחור סרט שיהיה ניתן לחקור אודותיו וכמו כן על ההיבט הארכיטקטוני הטמון בו.


הסרט הנבחר היה "נהג מונית" של מרטין סקורסזה. (שאני מניחה שרובכם ודאי מכירים).

המחקר וכתיבת העבודה לאחר הצפייה בסרט היו מרתקים, מעשירים והרחיבו את אופקיי ומחשבותיי למחוזות חדשים שלא הכרתי קודם לכן. החלטתי לשתף אתכם בכמה נקודות מעניינות שעלו בזמן כתיבת העבודה.


מאפייני העיר הגדולה


הסרט "נהג מונית" (1976) מתייחס לניו יורק במונחים של עיר גדולה ומאיימת אל מול האדם המשוטט בה. במהלך המחקר תהינו אודות השאלה מהי בכלל עיר גדולה? מהם מאפיינה? וכמו כן, מה גורם לאדם להרגיש את תחושת הניכור בה.


ראשית, ישנה השפעה ישירה של המהפכה התעשייתית של העיר המודרנית. המהפכה הביאה לשינויים בתחום הכלכלה והטכנולוגיה והיא בעצם הגורם המרכזי למעבר מכלכלה המבוססת על חקלאות ועבודת כפיים, לכלכלה המבוססת על תעשיה ועל ייצור המוני באמצעות מכונות. שילובן של המכונות גזלו את מקומות העבודה, ובעקבות זאת נאלצו בני האדם להגר מהפרברים אל העיר הגדולה ולמצוא להם מקום עבודה אחר. בעיות כלכליות אלה הביאו לעיור והגדלה ניכרת של האוכלוסייה בערים הגדולות. הגידול המהיר באוכלוסייה הקדים את התפתחות טכניקות הבנייה ותכנון ערים שכן המוני בני אדם נאלצו להידחק בבתים ישנים ובמרתפים צפופים .


השפעתה של המהפכה התעשייתית הכתה גם בפן החברתי, התגבשו מעמדות- הפרולטריון, שהיו הפועלים, אלה שנתנו לתעשייה את כוח העבודה אל מול בעלי ההון, הקפיטליזם, אלה שהשקיעו את הונם הפרטי בהשקעת בתי החרושת. בין שני המעמדות הללו נוצרה תלות רבה, אך גם נוצר פער גדול והולך בין אינטרסים שהלכו והעמיקו.


גאורג זימל, פילוסוף שעוסק רבות בנושא, מתאר את העיר כריבוי אינטראקציות מכוונות מטרה. המגוון והשונות מייצרים עושר ופעלתנות אך הקשר האישי והרגשי מבקש להישען על ממד של קביעות ויציבות ללא מטרות חיצוניות או זמניות.

העיר מעודדת למורכבות, השוני והגיוון הופכים למרכיב אינטגרלי ומובנה, בעוד ההומוגניות נדחית לטובת מה שטרם קיבל ביטוי וטרם הוצג. עומס הגירויים בעיר שזימל עמד עליו מוביל את התודעה האורבנית לפתח מנגנון היברידי של התנהלות: פתיחות מקסימלית בד ובד עם מחויבות מינימלית.


מתוך הסרט "נהג מונית" (1976)

יחסי פרט וציבור בעיר הגדולה


התחרות הכלכלית האדירה בניו יורק, המאבק האתני שנמצא תמיד מתחת לפני השטח והזרות בין התושבים גרמו לניכור ולתחושת בדידות של הפרט. לאינדיבידואל קיים קושי מהותי עם התרחבות התרבות האובייקטיבית. היחיד הופך לחסר ערך, למעיין "בורג" במערכת ענקית ותחושות אלו נוטלות ממנו את הרוחניות והערכים.


מצד אחד, חיי הפרט נעשו קלים ופשוטים- גירויים, אינטרסים וניצול זמן, קלים להשגה וזמינים לכל מי שחפץ בכך כל מבלי לעשות מאמץ עילאי. מצד שני, החיים נעשים מושתתים יותר ויותר בגישה "בלתי אישית"- דבר הגורם לייחודו של הפרט להיות חבוי.

זאת ועוד, קיים קושי לבטא את האישיות העצמית במסגרת החיים בעיר הגדולה, וכך, בכדי לזכות בתשומת לב נוקטים צעדים שונים- השאיפה להיות ייחודי, להיות שונה ולהתבלט. ועל ידי כך, חלקם משיגים את ההערכה העצמית. המפגשים הקצרים המזדמנים לתושב העיר הגדולה עם זולתו, מביאים לכך שהוא מציג את עצמו בצורה חדה ומתומצת.

העיר יוצרת, בין היתר, סיטואציה של בדידות. תחושה קשה זו נובעת מההמון הממהר לעסוק בעניינים של "קח-תן", אינטרס וכו' ומהמוני פנים חסרי ייחוד וערך.


לפי זימל ישנן שתי סכנות בתגובתו של האדם לעיר הגדולה, אדישות מוחלטת המאומצת כמגן מפני זרם ההתרשמויות הבלתי פוסקת, ומנגד, הענות חסרת אבחנה לכל השפעה חיצונית. לפיכך, החיים בעיר הגדולה אפשריים רק כאשר האדם מתעטף בגלימה של עוינות סמויה, טינה שקטה ואנטיפתיות המשמשות כמגננה התנהגותית.

לסיכום, מקורן של הבעיות העמוקות ביותר של החיים המודרניים הוא בתביעתו של הפרט להגן על עצמאותו וייחודו מפני הכוחות רבי העצמה של החברה של המורשת ההיסטורית, של התרבות החיצונית, ושל הטכניקה של החיים.


ניו יורק בשנות ה-70 . צילום: Willy spiller

ובנימה אישית...


קיים קונפליקט בין תחושת הניכור שהעיר מייצרת לבין מתן ההזדמנויות הרבות והשונות שהעיר מציעה. כאחת שגדלה ומתגוררת כיום בעיר גדולה- תל אביב, אשר מקבילה בתכונותיה לעיר ניו יורק, זיהיתי סיטואציות רבות שגם אני נתקלת ומתמודדת בחיי היום יום. אחת הדוגמאות לכך היא התחרות הרווחת בעיר, הרצון להתבלט, למצוא את הייחודיות ולהתקדם בתחומך, דבר היוצר "מציאות אנונימית" אשר שמה "כל אחד לעצמו", עובדה המונעת ממשק ושיתופי פעולה.


עם זאת, כפי שאני רואה את הדברים, העיר מגלמת בתוכה גם אפשרויות ופיתויים אינספור, הדבר בא לידי ביטוי במגוון הרחב שהעיר מציעה, מגוון של אנשים, של תחומי עניין, מקומות מסחר ובילוי.

החשיפה, השפע והתחרות היומיומית מאפשרים בין היתר התפתחות וצמיחה אישית ומקצועית.


צילומים של העיר תל אביב . צילום: הילה בן יונה אביטל


אז עם כל התחושות המעורבות שהעיר הגדולה מייצרת אני באופן אישי אוהבת וחיה את העיר, ובוחרת להסתכל על צדדיה החיוביים והמפתחים.

ומה איתכם? איך אתם מרגישים בעיר הגדולה?



96 views1 comment

Recent Posts

See All

1 commentaire


Lior Reiner
Lior Reiner
01 févr. 2023

אני פשוט מתה על הבלוג הזה, כל כתבה בצבע, מגוון ומעניין בטירוף!


J'aime
bottom of page